בעיתוני אצבעוני מתפרסם מזה שנים רבות המדור “מוזר? מדהים? אבל נכון“.
במסגרת המדור אנו מעשירים את עולמם של הילדים בידע בנושאים שונים.
לרוב מדובר בעובדות תמוהות, משונות ומוזרות – אבל תמיד נכונות היסטורית ומדעית.
הפעם אנו רוצים לספר לכם עובדות מוזרות מההיסטוריה של אצבעוני.
למה “אצבעוני“?
אצבעוני נקרא על שם שירו הידוע של ביאליק – אצבעוני. הוריו של מיכאל שיר, העיתונאית מרים שיר והבלשן דוד שיר, היו חברים קרובים של ביאליק. כאשר למיכאל שיר מלאו ארבע שנים, הוא הזמין את ביאליק למסבת יום־הולדתו. ביאליק בא, הביא ספר שירים במתנה, עם הקדשה בחרוזים. מיכאל הקטן לא ידע לקרוא – אבל לקרוע – ידע גם ידע. וכך מדי יום נהג לקרוע עמוד אחד מהספר – עד שהספר אבד לעד.
כאשר מיכאל ואשתו הפסלת שושנה, הקימו את העיתון אצבעוני, הם חיפשו שם מיוחד לעיתון. מיכאל נזכר בביאליק, שהיה לו כמו דוד, ובחר לתת לעיתון שם מתוך אחד משיריו של המשורר הלאומי.
מחשבי-על בשרות אצבעוני
בשנת 1983 מוחשבה מחלקת המנויים של אצבעוני. לצורך הטיפול במאה אלף מנויים הובא לארץ מחשב מתוצרת חברת IBM ונכתבה תוכנת מחשב ייחודית הפועלת עד עצם היום הזה! המחשב המקורי נחשב באותם ימים ל”מחשב־על” ונדרש אישור מיוחד של משרד ההגנה האמריקאי להביאו לארץ. כיום, כל מחשב ביתי, חזק פי כמה וכמה מאותו מחשב היסטורי.
בשנת 1992 שוב ביקרו נציגי הממשל האמריקאי במערכת אצבעוני. הפעם הם באו לבדוק את תוכניות החלל שלנו – סתם בצחוק… היה זה רק מחשב מקינטוש, מהדור המתקדם ביותר, שנרכש לצורך הפקת העיתון. אלא שגם מחשב זה הוגדר באותם ימים כ”מחשב־על”.
איך אצבעוני קיבל את שמו?
הסיפור כולו מתוך מופע יומולדת 60 לאצבעוני – בתיאטרון חולון במסגרת פסטיבל צלילי ילדות, סוכות תש”ע.
מה הקשר למחשב?
בשנת 1991 אצבעוני הוציא לאור את עיתון משחקי המחשב “פריק”. פריק הביא בשורה של חדשנות טכנולוגית לדור הצעיר.
מה הקשר לטלוויזיה?
בשנת 1967 אצבעוני הוציא לאור את עיתון הטלוויזיה הראשון בישראל – “שמונה בערב”. באותם ימים היה לנו ערוץ אחד, בשחור לבן, במספר שעות מצומצם ועם המון תקלות טכניות. ולמרות הכל, “אצבעוני המפקד” צעד בראש הגדוד והוציא לאור עיתון טלוויזיה.
אצבעוני בערבית
בשנים 1967 עד 1992 אצבעוני יצא לאור גם בערבית. העיתון נקרא אל-סינבאד. אצבעוני יצא לאור בשפות נוספות ובהן אנגלית וגרמנית.
קוראים מפורסמים
לצד סופרים מפורסמים – היו לנו גם הרבה קוראים מפורסמים. למרבה הצער, מאותם ימים לא נותרו רישומים. המידע הקיים אצלנו מבוסס על רכילות, שמועות, אישים ששמם מופיע בעיתון ככותבי שירים, שולחי ציורים ופותרי חידות, וגם כאלו שסיפרו לנו על ילדותם.
בין אלו שאנו יודעים עליהם: לימור לבנת, בן כספית, ירון אנוש, דויד גרוסמן, יאיר לפיד, אבשלום קור, פאולה רוזנברג, דורי בן-זאב וחמוטל בן-זאב עפרון, ורבים אחרים. אם שכחנו אתכם – אתם מוזמנים לשלוח אלינו מייל ונוסיף אתכם לרשימה.
הקורא המבוגר ביותר
ג’פרי – בן 87, מארצות-הברית, הוא המנוי הוותיק ביותר של אצבעוני. ג’פרי עשה את המנוי כדי ללמוד את שפת הקודש. הוא מנוי כבר כחמש שנים. (נכון לחודש אפריל 2007). ג’פרי – עד מאה ועשרים!
אל ג’פרי הצטרף בשנת 2012 גם אברם. עולה חדש בן 85 מתל-אביב. אברם הזמין את המנוי בדוכן שבוע הספר בכיכר רבין.
ארגונים ועמותות
אצבעוני מפתחת חומרי הדרכה עבור ארגונים ועמותות, כגון חוברת שמירת על גופי עבור עמותת אל”י וחוברת זהירות בדרכים עבור עמותת אור ירוק.
ללמוד לבשל עם אצבעוני
אבי ביטון קם בבוקר וגילה שהוא כבר לא נהנה לבשל במסעדת השף הנחשבת שלו, אדורה. אז הוא מכר את החלק שלו ופתח מסעדה איטלקית, מכל המקומות, דווקא בתחנת הדלק של קיבוץ יקום. “בגיל 7 כבר עשיתי סלט טונה לאחיות שלי עם מתכון מחוברת של אצבעוני. אני זוכר שהן אהבו. תמיד אהבתי להתעסק באוכל”.
