אֶת נִינָה וְעִידוֹ פָּגַשְׁנוּ בְּקִבּוּץ קַדָרִים הַמַשְׁקִיף אֶל הַכִּנֶרֶת. נִינָה וְעִידוֹ סִפְּרוּ עַל הַפְרָעַת הַקֶשֶׁב וְהַהַשְׁפָּעָה שֶׁלָה עַל חַיֵי הַיוֹם־יוֹם שֶׁלָהֶם.

מָתַי גִילִיתֶם שֶׁיֵשׁ לָכֶם הַפְרָעַת קֶשֶׁב?

עִידוֹ: לֹא יָדַעְתִי שֶׁיֵשׁ לִי הַפְרָעַת קֶשֶׁב. גַם הַהוֹרִים שֶׁלִי לֹא יָדְעוּ עַד כִּיתָה ג’. אָז הִתְחַלְתִי לִהְיוֹת עַצְבָּנִי וְהִרְגַשְׁתִי שֶׁמַשֶׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר בַּגוּף שֶׁלִי.

נִינָה: גִילוּ לִי אֶת הַפְרָעַת הַקֶשֶׁב בְּכִיתָה א’. אִמָא הִרְגִישָׁה שֶׁמַשֶׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר וְלָקְחָה אוֹתִי לְאִבְחוּן. 

אֵיךְ הָיָה הָאִבְחוּן?

עִידוֹ: הָאִבְחוּן הָרִאשׁוֹן שֶׁלִי הָיָה קָשֶׁה. הוֹצִיאוּ אוֹתִי מֵהַחֶדֶר וְנָתְנוּ לִי טֶקְסְט עִם שְׁאֵלוֹת. בִּכְלָל לֹא הֵבַנְתִי מָה רוֹצִים מִמֶנִי. אַחַר־כָּךְ פָּתַרְתִי אֶת הַשְׁאֵלוֹת עִם הַמְאַבְחֵן. הוּא נָתַן לִי תַרְגִילִים נוֹסָפִים שֶׁלֹא הָיוּ כֵּיף.

נִינָה: הָלַכְנוּ לְשִׂיחָה. אַחֲרֵי כַּמָה שְׁאֵלוֹת בִּיקְשׁוּ מִמֶנִי לָצֵאת מֵהַחֶדֶר וְשׂוֹחֲחוּ עִם הַהוֹרִים שֶׁלִי. אַחַר־כָּךְ עָשׂוּ לִי בְּדִיקָה בַּמַחְשֵׁב.

אֵיךְ הַפְרָעַת הַקֶשֶׁב מַשְׁפִּיעָה עֲלֵיכֶם?

עִידוֹ: אֲנִי חוֹשֵׁב עַל הַרְבֵּה דְבָרִים שֶׁמַצִיקִים לִי. אֲנִי נֶעֱלָב בְּקַלוּת. אֲנִי לֹא בָּטוּחַ שֶׁאֲנִי נֶעֱלָב רַק בִּגְלַל הַפְרָעַת הַקֶשֶׁב. אֲנִי מְאַבֵּד רִכּוּז מַמָשׁ מַהֵר. לְמָשָׁל כַּאֲשֶׁר אֲנִי מְשַׂחֵק כַּדוּרְסַל. זֶה מִשְׂחָק מָהִיר וְכָל שְׁנִיָה חֲשׁוּבָה. בְּאֶמְצַע הַמִשְׂחָק, כַּאֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹמֵר עַל הַשַׂחְקָן הַיָרִיב, אֲנִי יָכוֹל לְאַבֵּד רִכּוּז לִשְׁנִיָה וְאָז הוּא עוֹבֵר אוֹתִי וְקוֹלֵעַ סַל. גַם בַּבַּיִת אֲנִי חוֹשֵׁב עַל הַרְבֵּה דְבָרִים בְּבַת־אַחַת. אֲנִי גַם מְנַסֶה לַעֲשׂוֹת כַּמָה דְבָרִים בְּיַחַד וַאֲנִי מַרְגִישׁ כְּאִילוּ הַמַחְשָׁבוֹת שׁוֹלְטוֹת בִּי.

נִינָה: אֲנִי מַרְגִישָׁה שֶׁאֵין לִי סַבְלָנוּת. אֲנִי עוֹשָׂה הַרְבֵּה דְבָרִים בְּבַת־אַחַת וּבְלִי סֵדֶר.

עִידוֹ: נָכוֹן. גַם לִי אֵין סַבְלָנוּת. 

הַאִם קָרָה לָכֶם מַשֶׁהוּ מַצְחִיק בִּגְלַל הַפְרָעַת הַקֶשֶׁב?

עִידוֹ: יֵשׁ לִי הֲמוֹן דְבָרִים. בִּכְלָל אִי־אֶפְשָׁר לִסְפּוֹר אוֹתָם.

נִינָה: עָשִׂיתִי שׁוֹקוֹ בְּלִי סֻכָּר. אֲנִי יְכוֹלָה לָשִֹים אֶת הָאוֹכֶל בַּמְקָרֵר בִּמְקוֹם עַל שׁוּלְחַן הָאוֹכֶל.

עִידוֹ: אֲנִי שׁוֹכֵחַ דְבָרִים. לְמָשָׁל אִמָא תַגִיד לִי לְהַנִיחַ אֶת הַטֶלֶפוֹן בַּצַד. אֲנִי אַגִיד לָה בְּסֵדֶר. וְאָז אַחֲרֵי שָׁעָה אֲנִי עֲדַיִן עִם הַטֶלֶפוֹן בַּיָד.

אֵיךְ מִתְמוֹדְדִים עִם הַפְרָעַת קֶשֶׁב?

עִידוֹ: אֲנִי צָרִיךְ דְבָרִים קְבוּעִים. אֲנִי צָרִיךְ מָקוֹם קָבוּעַ לְכָל דָבָר. לְמָשָׁל פַּעַם הִנַחְתִי אֶת הַמִשְׁקָפַיִם בְּמָקוֹם אַחֵר מֵהַמָקוֹם הַקָבוּעַ. חִפַּשְׂתִי אוֹתָם בְּכָל מָקוֹם בַּבַּיִת וְלֹא מָצָאתִי.

נִינָה: אֲנִי יְכוֹלָה לָלֶכֶת עִם הַיַלְקוּט עַל הַגַב שֶׁלִי וְלֹא לָשִֹים לֵב. אָז אֲנִי אֶשְׁאַל אֶת כּוּלָם, אֵיפֹה הַתִיק שֶׁלִי.

עִידוֹ: גַם אֲנִי. אֲנִי יָכוֹל לַחֲבוֹשׁ כּוֹבַע וְלִשְׁכּוֹחַ שֶׁהוּא עַל הָרֹאשׁ שֶׁלִי.

יֵשׁ דְברים שֶׁעוֹזְרִים לָכֶם לְהִתְמוֹדֵד עִם הַפְרָעַת הַקֶשֶׁב?

עִידוֹ: עוֹזֵר לִי לְדַבֵּר עַל הַדְבָרִים שֶׁמַפְרִיעִים לִי. גַם עוֹזֵר לִי לֶאֱכוֹל אֲבָל רַק לֹא פֵּרוֹת וִירָקוֹת כִּי אֲנִי שׂוֹנֵא אוֹתָם.

נִינָה: אֲנִי הוֹלֶכֶת הַצִידָה וְחוֹשֶׁבֶת עַל מָה שֶׁקָרָה לִי. יֵשׁ לִי גַם אָרוֹן עִם הַחֲפָצִים שֶׁלִי. זֶה גַם שׁוֹמֵר עַל הַפְּרָטִיוּת שֶׁלִי וְגַם עוֹזֵר לִי לְהִתְאַרְגֵן.

עִידוֹ: אֲנִי עוֹבֵד עַל גִילוּי עַצְמִי. אֲנִי לוֹמֵד לְהִתְמוֹדֵד עִם קְשָׁיִים חֲדָשִׁים – כִּי כָּל הַזְמַן יֵשׁ קְשָׁיִים חֲדָשִׁים.

הַאִם יֵשׁ יִתְרוֹנוֹת לְהַפְרָעַת קֶשֶׁב?

עִידוֹ: אֲנִי לִפְעָמִים אוֹמֵר שֶׁשָׁכַחְתִי דְבָרִים בִּגְלַל שֶׁיֵשׁ לִי הַפְרָעַת קֶשֶׁב. וְגַם יֵשׁ לִי זִכָּרוֹן מַמָשׁ טוֹב. קָרָאתִי אֶת הָארִי פּוֹטֵר. אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַדְמוּיוֹת וְהַמְקוֹמוֹת לִפְרָטִים.

נִינָה: גַם לִי יֵשׁ זִכָּרוֹן מַמָשׁ טוֹב. אֲנִי לֹא שׁוֹכַחַת שׁוּם דָבָר וַאֲנִי גַם מְאוֹד יְצִירָתִית.

עִידוֹ: אֲנִי מַרְגִישׁ שֶׁאֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת מַנְהִיג. הִרְגַשְׁתִי כָּכָה כַּאֲשֶׁר לִימַדְתִי יְלָדִים לְשַׂחֵק כַּדוּרְסַל.

נִינָה: אֲנִי מוֹצֵאת חֲבֵרִים חֲדָשִׁים בְּכָל מְקוֹם. מִיָד אֲנִי מְדַבֶּרֶת אִיתָם.

עִידוֹ: אֲנִי רָגִישׁ לִילָדִים וְלַאֲנָשִׁים. לְמָשָׁל אִם יֶלֶד בּוֹכֶה בַּצַד אֲנִי אֶגַשׁ לַעֲזוֹר לוֹ. אִם יְלָדִים יָרִיבוּ אֲנִי אֲנַסֶה לְפַיֵס בֵּינֵיהֶם.

נִינָה: אֲנִי תָמִיד אוֹמֶרֶת אֶת הָאֱמֶת.

הַאִם אַתֶם לוֹקְחִים תְרוּפוֹת?

עִידוֹ: בְּכִיתָה ג’ לָקַחְתִי כַּדוּר שֶׁגָרַם לִי לִבְכּוֹת. הֶחֱלִיפוּ לִי אוֹתוֹ בְּכַדוּר שֶׁעָשָׂה לִי כְּאֵב רֹאשׁ. כַּדוּר אַחֵר גָרַם לִי לְאַבֵּד אֶת הַתֵאָבוֹן. הַשָׁבוּעַ אֲנִי אַתְחִיל לָקַחַת כַּדוּר חָדָשׁ. אֲבָל כַּאֲשֶׁר אֲנִי לוֹקֵחַ כַּדוּר וְאוֹכֶל זֶה מַמָשׁ עוֹזֵר לִי.

נִינָה: הִתְחַלְתִי לָקַחַת כַּדוּרִים בְּאֶמְצַע כִּיתָה א’. הַגוּף אָמַר לִי לֹא לָקַחַת אוֹתוֹ. אָז עָבַרְתִי לְכַדוּר אַחֵר שֶׁהָיָה יוֹתֵר טוֹב. עַכְשָׁיו אֲנִי בְּלִי כַּדוּרִים בִּכְלָל.

עִידוֹ: כַּאֲשֶׁר הַהַשְׁפָּעָה שֶׁל הַכַּדוּר מַפְסִיקָה אֲנִי מַרְגִישׁ שֶׁקוֹדֶם הָיִיתִי מְהֻפְּנָט.

מָה עוֹד יֵשׁ לָכֶם לְסַפֵּר?

עִידוֹ: לִפְעָמִים בְּאֶמְצַע הַשִׁעוּר אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת קוֹל שֶׁל חָתוּל. מִן “מִיָאוּ” כָּזֶה. וְאָז כּוּלָם פּוֹרְצִים בִּצְחוֹק. אֲנִי גַם מְסַפֵּר הַרְבֵּה בְּדִיחוֹת עַל כָּל דָבָר.

נִינָה: לִי עוֹזֵר לָשִׁיר אוֹ לִצְחוֹק עַל עַצְמִי.