אני מודה – קראתי את הכותרת שהקלדתי לפני שניה – וחייכתי. עיתון ילדים אינו מחשב, אינו מכשיר חשמלי מסובך. אז מי צריך הוראות הפעלה לעיתון ילדים?
התשובה: אתם – ההורים.
מה עושים כאשר העיתון מגיע בדואר?
האינסטינקט שלנו, לשלוף את העיתון מהתיבה ולקרוא לילדים: “העיתון שלכם הגיעו, בואו קחו!” או אולי אפילו, “העיתון הגיעו – לכו לקרוא…”
מה שעליכם לעשות זה לשמוח, להתלהב ולהזמין את הילדים לשבת ולקרוא ביחד. קראו סיפור, כתבה, בדיחה, פתרו חידה או תשבץ. אל תפתרו במקום הילדים וגם אל תקריאו את כל העיתון במקומם (כמובן תלוי בגילאי הילדים).
ההגיון פשוט: ילדים הם סחטנים זמן הורים. הילדים שמקבלים הכי הרבה תשומת-לב – רוצים עוד. כאשר הילדים מבינים, שהעיתון הוא כלי להשגת שעה נוספת אתכם, הם ינצלו זאת. ואתם ניצלת זאת למיומנויות הקריאה, הבנת הנקרא והבנת הנשמע, הרחבת אופקים, ערכים וסתם זמן פינוק משותף עם הילדים.
עד מתי להקריא לילדים?
הטעות הקלאסית לחשוב, שילדים בוגרים וקוראים לא צריכים שיקריאו להם סיפור. גם ילדים הלומדים בכיתות ד’-ה’ שמחים להתפנק עם ההורים ולקרוא יחד. הקריאה המשותפת מזמנת לכם אפשרות ליצור שיחות מרתקות עם הילדים. שיחות היוצאות מתחומי היום-יום של “מה היה היום בבית-הספר” ונכנסות לעולם רחב ועמוק של נושאים שהקריאה מזמנת. אפשר לדבר על איכות הסביבה, יחסי אדם וחברו, חגים, מדע, טבע וכדומה. כל סיפור וכתבה, כל חידה וכל בדיחה יכולים לעורר דיון בוגר עם הילדים.
האם לקרוא את כל העיתון?
עם היד על הלב: יש לכם עיתון יומי או מגזין של עצמכם: האם אתם קוראים את כולו? כל אחד מוותר על קטעים בעיתון שאינם מעניינים אותו. כך גם הילדים. עיתון ילדים הוא כמו תפריט במסעדה. העיתון מציע מבחר נושאים גדול – ולא חייבים לאכול ולקרוא הכל.
מה עושים אחרי שגמרנו לקרוא הכל?
ישבתם עם הילדים, קראתם את כל מה שרציתם. מה עכשיו? קודם כל מחכים לעיתון הבא. בנוסף אנו ממליצים לתת את העיתון לילדים נזקקים, ילדים שהוריהם לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש את העיתון. תוכלו למסור את העיתונים הישנים למורה או לספרנית בבית-הספר והיא תדאג להעביר אותם בסתר לילדים נזקקים.
