איך מזהים הפרעת קשב ופעלתנות יתר?

לפי האקדמיה ללשון העברית: הַפְרָעַת קֶשֶׁב וּפְעַלְתָּנוּת יֶתֶר – מאופיינת בקשיים בקשב ובריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות. אפשר לאבחן הפרעת קשב עם אחד או יותר מהתסמינים, אבל לא כל התסמינים חייבים להופיע. מצד שני – אחד או יותר מהתסמינים גם הם לא בהכרח יעידו על הפרעת קשב ויש לבצע אבחון ע”י רופא או פסיכולוג מוסמך. 

הפרעת הקשב עוברת בתורשה ולא חולפת עם הגיל – לרב, ניתן להבחין בביטוי הראשוני של תסמינים כבר מתקופת גן הילדים ואפילו אצל ילדים מתחת לגיל 3. התסמינים יכולים ללוות את האדם גם בגיל הבגרות, אבל בחיים הבוגרים יכולים להיות לאותם התסמינים ביטויים שונים, בהתאם לנסיבות החיים השונות  – אבחון בגיל מבוגר או צעיר וכו’.

ההפרעה השקופה – הפרעת הקשב נחשבת ל”הפרעה שקופה”,
לא רואים אותה ולפעמים יש קושי להבחין בקשיים ללא אבחון מקצועי. ילדים רבים סובלים מחוסר הבנה של הקשיים שלהם, מה שמשפיע על היכולת שלהם להתמודד עם הפרעות הקשב.

יצירתיות היא תכונה נפוצה אצל ילדות וילדים עם הפרעות קשב,
והעלאת המודעות של ילדים עם הפרעת קשב ליכולות היצירתיות הפוטנציאליות שלהם – יכולה לתרום להערכה העצמית ואפילו להוביל לשיפור בהישגים!

יש יותר בנים המאובחנים עם הפרעות קשב מאשר בנות, וילדים עם הפרעות קשב בדרך כלל יתחברו יותר בקלות עם ילדים שגם להם יש הפרעת קשב.

האם יש קשר בין מנת המשכל והפרעת קשב? והאם ילדים עם הפרעות קשב יכולים להיות מחוננים?

אין קשר בין הפגיעה בתפקודים הניהוליים וקשיי ההתארגנות הנלווים ובין רמת המשכל של האדם, לכן הפרעת קשב יכולה להופיע גם בקרב אנשים מחוננים. עם זאת, במקרים רבים הפרעת הקשב עלולה להסתיר את המחוננות בזמן שהמחוננות עלולה אף היא להסתיר את הפרעת הקשב.

איך הסביבה משפיעה על הפרעת הקשב ומה קורה אם לא מטפלים?

הפרעת קשב לא מאובחנת ולא מטופלת עלולה לגרום לתסכול ולפגיעה בדימוי העצמי ולחוסר מיצוי היכולת והפוטנציאל הלימודי והחברתי. עבור אדם בעל הפרעת קשב, העיסוק בתחומים בהם הוא מוכשר יכול ליצור חוויות הצלחה ואף למנוע היווצרות של דימוי עצמי נמוך.

ישנה משמעות רבה לסביבה של האדם הלוקה בהפרעת קשב בגילאי הילדות. המשפחה, מוסדות החינוך, המבוגרים המשמעותיים כמו מורים והורים… אם ידעו איך להכיל את הקושי ובו-זמנית לראות את הילד מעבר לקושי – כל אלה יכולים להיות מקור הגנה לילדים עם הפרעת קשב והמנוע להתפתחות החיובית שלהם.

עם זאת, עדיין לא נמצאה הדרך ל”ריפוי” קבוע ומלא של הפרעת קשב, וטיפול תרופתי יכול להוות רק חלק אחד מתוך מערך טיפולי רב-תחומי, שכולל את תמיכת הסביבה הקרובה וצוות המוסד החינוכי, בשילוב עם טיפולים מגוונים כמו פסיכותרפיה, טיפול התנהגותי קוגניטיבי, טיפול במשחק או בפעילות גופנית ועוד…

אחת הדרכים היעילות והמוכחות ביותר לטיפול בהפרעת הקשב היא יצירת סביבה תומכת, מקבלת ומעצימה, שעוזרת לילדות ולילדים להביא לידי ביטוי את החוזקות שלהם ומאפשרת להם לפעול, ללמוד ולחשוב בצורה המיטבית עבורם. 

אמנם קוראים לזה “הפרעת קשב”, אבל יש למצב הזה גם יתרונות: 

אנשים וילדים עם הפרעת קשב מגיעים להישגים יצירתיים גבוהים יותר בעולם האמיתי בהשוואה לאנשים ללא הפרעת קשב.
ברב המקרים, היתרון היצירתי של הפרעת קשב יבוא לידי ביטוי בכמות ובאיכות של הרעיונות, ופחות באופן היישום והפיכת הרעיון למציאות.
חוקרים סבורים שליאונרדו דה וינצ’י סבל מהפרעת קשב, מפני שהתחיל לבצע הרבה יצירות שאת רובן לא סיים.

כושר יצירתיות גבוה נחשב לאחת מנקודות החוזק אצל אנשים עם הפרעת קשב.
בזכות היצירתיות, אנשים עם הפרעת קשב יכולים להצטיין במטלות או מצבים שדורשים חשיבה מסתעפת שמסוגלת להוביל לכיוונים שונים ומגוונים ומשמשת כמדד להערכת יצירתיות.

הסיכוי של כל אחד מאיתנו להגיע לשילובי מחשבה מקוריים ולגילוי רעיונות חדשים גדל ככל שהתודעה שלנו מכילה פרטי מידע רבים יותר. זו בדיוק הסיבה ש”דליפות הקשב” גורמות למי שיש לו הפרעת קשב לשים לב למידע שנמצא מחוץ למוקד הקשב ולשלב אותו בתהליכי עיבוד המידע הנוכחיים.

התפזרתם? קבלו מספר טיפים שווים וקלים ליישום שיכולים להקל על ההתמודדות עם הפרעות הקשב ותופעות הלוואי בכיתה ובחיים: 

  • להקפיד על שעות שינה – זה כלל שתקף לכולם, אבל לילדים עם הפרעות קשב בריכוז – אפילו יותר. עייפות היא גורם מכריע ברמת הקשב, ואם מגיעים לבית הספר עייפים ולא רעננים – הסיכוי לשמור על ריכוז לאורך יום לימודים מלא, הולך ופוחת.
  • בכיתה – לדאוג מראש לצמצם גירויים והסחות דעת אפשריות. אחת הדרכים היא לשבת בשורה הראשונה. כשיושבים מאחור, כל תנועה או תזוזה של מי שבמרחב שלנו יכולה להסיח את הקשב. כשבוחרים לשבת בשורה הראשונה – אנחנו מצמצמים את מספר התלמידים (וגם קישוטים על הקיר וחפצים) שנמצאים בטווח הראייה שלנו.
  • להמשך היום – רשימות! יומן, “מערכת שעות” או רשימת מטלות הן דרך להיות סופר יעילה גם עבור מבוגרים שסובלים מהפרעת קשב, וגם מחוץ לבית הספר: רשימת קניות מסודרת כשהולכים לסופר, רשימה של מטלות ודברים שצריך להספיק ויומן מסודר עם פריסה שבועית יעשו פלאים למימוש הפוטנציאל וההספק ולניהול יעיל ואפקטיבי של סדר היום.

עיתוני אצבעוני, צבצב, דובון ומשבצת –  מסייעים בחיזוק המיומנויות התורמות לפיתוח הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות אצל ילדות וילדים עם הפרעת קשב כבר בגיל צעיר: יצירתיות, קריאה לשם הנאה, פיתוח הדמיון והתמודדות עם אתגרים.