איך יודעים כמה זמן זה יותר מדי זמן מסך?
ואיך מצליחים לגרום לילדים להפחית בזמן המסך בלי להשתגע,
בזמן שכולנו מוקפים בטלפונים חכמים, טאבלטים, מסכי פרסום, טלוויזיות ומחשבים – כל יום, כמעט כל היום?
אין הורה שלא שואל את עצמו את השאלות האלה.

ראשית, חשוב לזכור שכמו בכל תחום – זה לא דבר רע אם ילדים נהנים מצפייה או משחק מול מסכים במינונים קטנים, אבל רוב הילדים צופים בתוכנית או משחקים במשחק ורוצים יותר, ויותר ויותר זמן מסך.
היום, למעלה מעשור אחרי כניסת הטלפונים והמסכים החכמים לחיינו – אין ספק שלצד היתרונות, יש לזמן המסך גם השפעות שליליות שכדאי לשים לב אליהן.

אנחנו נוטים לחשוב על התמכרות בהקשר של חומרים מסוכנים, הימורים ואפילו סוכר או קפה,
אבל אם היה לכם ספק, התמכרות למסכים היא דבר אמיתי. בעידן הדיגיטלי, זמן מסך יכול להפוך במהירות לפעילות המועדפת על הילד או הילדה שלכם, אולי זה כבר קרה,
וזה כנראה יבוא על חשבון הרבה דברים אחרים שהם יכולים וצריכים לעשות במקום לבהות במסך, כמו לשחק בחוץ, לבנות בלגו, להתחפש, להתבונן, לצייר או לכתוב את הסיפור היצירתי שלהם על הנייר.

בגיל הרך, גיל הגן ובית הספר היסודי, אנחנו רוצים להעסיק את הילדים
בפעילויות שמאפשרות למידה פעילה, וזמן מסך הוא לרוב לא למידה פעילה.
כשילדים צופים במסך, או משחקים מול מסך – הם לא זזים, לא חוקרים ולא מגרים את הדמיון.

לעומת זאת, כשאנחנו מתאימים את פעילויות המשחק לגיל ולשלב ההתפתחותי, העיבוד החושי במוח מתעורר! משחקי קופסה, יצירה, קריאה משותפת, פתרון בעיות, בנייה וחקר – אלה הדברים שבזכותם מתפתחות מיומנויות מוטוריות עדינות, מיומנויות תפיסה חזותיות, מיומנויות מוטוריקה גסה ועוד הרבה יותר…

בעשור האחרון מחקרים רבים צפו במגמות ההתפתחות של ילדים בתקופה הטכנולוגית, ובהחלט יש מקום לדאגה. הממצאים מעידים על קשר בין זמן מסך ממושך ועלייה בתחושות חרדה וקשיים נוספים, שעד עכשיו לא יוחסו באופן ישיר למסכים – כמו אכילה בררנית ונטייה לדיכאון.

אבל למה להרחיק עד מחקרים מדעיים? בואו נחזור רגע למסכים. בסרט “הדילמה החברתית” ששודר בנטפליקס – גורואים מובילים בעמק הסיליקון כמו טיק קנדל (לשעבר מנהל מונטיזציה בפייסבוק ונשיא פינטרסט) הצהירו שהם שולחים את הילדים שלהם לבתי ספר פרטיים שבהם לא משתמשים במסכים ב-כלל!

ואם עדיין לא השתכנעתם, אתם יכולים לעשות בדיקה פשוטה בבית שלכם, ולשים לב
למה שקורה לילדים כשאתם מנתקים אותם מהמסך אחרי זמן ממושך – וזה לא משנה אם זה זמן בהייה בסרטון או משחק פעיל.

אתם תשימו לב שכל עוד המסך פועל – הקשב “ננעל” עליו. הצבעים והאורות שעל המסך
נתנו להם מנה סטטית וקבועה של גירוי, ועכשיו, כשהמסך כבוי –
אל תופתעו אם תיתקלו באחת או יותר מהתגובות הבאות:
> היפראקטיביות
> קושי בהפניית הקשב והריכוז
> קושי בויסות חושי
> עצבנות וחוסר סבלנות
> התקפי טנטרום וזעם
> בכי ותסכול

אם זה נשמע מוכר, אתם ממש לא לבד.

בבתים רבים המצב דומה וההורים נותרים חסרי אונים.
מצד אחד, הם מודעים לנזקים ולקושי בניתוק מהמסכים, כשהם חווים את ההשלכות על בשרם מדי יום.
ומצד שני, עבור רוב ההורים (ורוב האנשים באופן כללי)
ביטול מוחלט של מסכים הוא לא אופציה, וגם לא צריך להיות.

למסכים יש את היתרונות שלהם ואפשר להשתמש בהם בדרכים חיוביות,
כמו בתקופת הקורונה, כשהעולם נסגר וילדים רבים עדיין יכלו ללמוד מרחוק דרך מסך – אז כולנו ראינו איך המסכים הפכו למשאב אדיר!
אבל המשחק הממוצע או סרטון יוטיוב שילדים צופים בו הם חוויה מאוד פאסיבית. זה נטו בידור.

נכון שחלקנו היינו שמחים לחסל את זמן המסך לחלוטין – אבל עבור חלק גדול מהילדים, איסור מוחלט על שימוש במסכים עלול לגרום יותר נזק מאשר תועלת, לנוכח העובדה שהשימוש בטכנולוגיה בבתי הספר הולך וגובר, וגם אם אנחנו נחליט להתנתק, לא נוכל לכפות זאת על בני משפחה, חברים ושכנים, שימשיכו להשתמש במסכים לידנו כל הזמן.

כהורים, האחריות שלנו היא ללמד אותם להשתמש במסכים בצורה אחראית ולהראות להם את הערך, החשיבות והתועלות של זמן מחוץ למסך.
כמובן שבכל בית המצב יכול להיות קצת שונה, אבל התרשים כאן מתחת מציג את המלצות זמן הצפייה לפי גיל שפרסמה האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה:

זה כמובן רק קו מנחה, וכל הורה רשאי להחליט על זמן מסך איתו הוא מרגיש בנוח, אבל רוב ההורים ישמחו שהילדים שלהם יבלו פחות זמן מול המסכים, ופשוט לא יודעים איך להתחיל.

למי שרוצה להתחיל להפחית זמן מסך כבר עכשיו – אפשר להתחיל ב-3 צעדים פשוטים.

1# לקבל החלטה. אתם מחליטים כמה זמן מסך אתם מקציבים כל שבוע או כל יום, בהתאם לסגנון החיים בבית שלכם. ההמלצה שלנו היא להגדיר גם כמה זמן מתוך זמן המסך היומי או השבועי, יוקדש לכל אחת מהפלטפורמות – מה שיאפשר לכם שליטה מסוימת גם על סוג התכנים. לדוגמה, אם נקציב 45 דקות בכל יום לזמן מסך – אפשר להגדיר שרק 3 מהפעמים האלה יהיו ביוטיוב. בשאר הזמן אנחנו נעדיף שהם ישחקו במשחק וידאו שדורש כישורי תפיסה חזותיים, במקום לבהות ולהיות פאסיביים מול עוד סרטון יוטיוב לילדים.

2# אחרי שהחלטתם כמה זמן מסך נוח לכם, הצעד הבא הוא לשתף את ההחלטה עם כל בני הבית. אנחנו ממליצים לנהל את השיחה על מגבלות זמן המסך תחת מספר תנאים הכרחיים:
● לא משנה על כמה זמן מסך תחליטו – המומחים ממליצים על הפסקת זמן מסך לפחות שעה לפני שהולכים לישון.
● לנהל את השיחה מחוץ לזמן המסך – למשל בזמן ארוחה או נסיעה משותפת
● בשום אופן לא לנהל את השיחה אחרי ויכוח, בו לקחתם מהם את הטאבלט או הטלפון בכעס ובניגוד לרצון שלהם כי הם הגזימו בזמן מסך
● חשוב להבהיר את ההנחיות החדשות ובמקביל לאפשר מעט מרחב תמרון, כדי להשאיר לילדים תחושת שליטה על הזמן שלהם. למשל – אנחנו נחליט על שעה אחת של זמן מסך ביום – אבל הם יוכלו לבחור אם זה יהיה מיד כשמגיעים מבית הספר או בזמן אחר עליו תחליטו יחד.

3# השלב השלישי הוא פשוט לעקוב אחר ההנחיות שהגדרנו. זה הזמן להיות חזקים, ולאכוף את מגבלות זמן המסך, ויכול מאוד להיות שזה החלק הקשה ביותר. בואו נתחבר רגע למציאות – לא נוכל לעקוב אחרי זה 100% מהזמן, אבל הילדים יבדקו את הגבולות האלה כדי לראות אם זה אמיתי, ואם באמת התכוונתם למה שאמרתם – אז ברור שיש ימים בהם זה לא יסתדר, אבל אנחנו ממליצים להשתדל להקפיד ככל שניתן.
אם נתקלים בהתנגדות במידה רבה לירידה בזמן המסך, אפשר להשתמש בגישה הדרגתית ולהוסיף מגבלות חדשות כל שבוע או שבועיים.